בעשורים האחרונים, עולם התכנון והבנייה בישראל עובר שינוי עמוק. הצפיפות העירונית גדלה, תשתיות לאומיות עוברות אל מתחת לקרקע, מיזמי פינוי-בינוי מתרבים, ומעל ומתחת לפני הקרקע נוצרים שימושים מורכבים ומעורבים שלא היו קיימים בעבר. המציאות
כאשר אדם מחזיק בקרקע במשך עשרות שנים, לעיתים אף מדורי דורות, נדמה לו שהבעלות ברורה ומובנת מאליה. בפועל, במדינת ישראל קיימים עדיין אזורים רבים שבהם הזכויות בקרקע אינן מוסדרות באופן סופי בטאבו (קחו לדוגמא
למה טבלת איזון אינה קובעת שווי – אלא מחלקת אותו טבלת איזון נתפסת בעיני רבים ככלי שמבטיח חלוקה הוגנת וצודקת של זכויות במקרקעין. היא מוצגת כמנגנון אובייקטיבי, מבוסס נתונים, שנועד לייצר שוויון בין בעלי